יום שני, 30 ביוני 2014

מחזור דברים ישנים

יש המון רעיונות נפאלים (שרב הניכר מהם אף פעם לא אצליח ואפילו לא אנסה לעשות).
אף מדבר אחד אני מרגישה סלידת נפש -  מדפים מספרים ישנים.
היום ראיתי דבר עוד יותר גרוע - שולחן מספרים ישנים.
סיוט נפש

יום רביעי, 25 ביוני 2014

כפות ידים באומנות :)

 אצל הידידים ראינו ספר - מה אשפר לעשות מציורי כף יד.
התלהבנו. ניסינו.

זאת דינה ואמא.












וכדי שאבא לא ירגיש מוזנח ציירנו גם אותו



מקוות שהוא לא הרגיש :)

יום ראשון, 22 ביוני 2014

לא עברו 14 שנה

ואני בקרתי בליפתא*.
פעם ראשונה שמעתי את שם המקום בסתיו 2000.

שיתגשמו חלומותינו (לא להגיד חלוימעס :)))


* כפר ערבי נטוש ב-1948, שעל יד מעיין מי נפתוח.
 

יום רביעי, 18 ביוני 2014

קטיף הפטל - פעם שניה

יום היה הרבה יותר מאשר בפעם הראשונה... אף כבר בחזרה הביתה עלתה תחושה שעוד לא מספיק!

בפעם השלישית - גלידה! גלידת פטל :)

יום שלישי, 17 ביוני 2014

רעיון נפלא

קבלנו גלויה יפה מן החברה.

היא מצאה חן בעיניי טיגריסה.

אף החתול לא נראה שהתלהב מן הרעיון :)

יום שבת, 14 ביוני 2014

החתול שקוראים לו... והיצר

יש לנו חתול שקרואים לא KOT - החתול ברוסית.
כל פעם שאני כותבת עליו בעברית מתעורר בי היצר לכתוב את שמו  בצורה כזאת - קו"ט (שאחת מן המשמעויות של ראשי התיבות - קדוש וטהר).

יום חמישי, 12 ביוני 2014

אחדות העם

זה כאשר בסניף הדואר כמעט כולם מקבלים חבילות מאותן חנויות האינתרנט :)

יום שני, 9 ביוני 2014

והגדת לבתך...

לא מזמן הראתי לטיגריסה סימני קריאה.

שלשום היא חפשה משהו בתיבת הצעצועים שלה:
-אלוהים! איפה החרב שלי?!
אחר כך הסתובבה ואמרה לי:
- אמא! כאן יש סימנן שאלה - כי עלתה לי שאלה!

יום חמישי, 5 ביוני 2014

עוד לא אבדה...

נסענו היום לתל-אביב - לסדר כל מני סידורים ואף לקפוץ לים.
טיגריסה נרדמה לקראת סוף הטיול אז התברר שאני עוד זוכרת איך משתמשים במנשא.
מה זה כייף!

יום שני, 2 ביוני 2014

Current Reading


האשכנזים הראשונים מאת אשר פישמן.

הודות לספר התברר לי שהביטוי "הכושי עשה את שלו..." -הוא לא משייקספיר :)

אף הבנתי שאני בקושי זוכרת את ההיסטוריה של ימי הביניים. כל המושגים ורב מן השמות  והמאורעות המוזכירם בספר הם מוכרים אף לא מתחברים לתמונה כללית.
כנראה צריך למצוא משהו כללי על ההיסטוריה של ימי הביניים  - לעשות סדר בראש. (כבר שאלתי את הידידה שכותבת דוקטוררט בנושא הקשור.)

הדפים הכי קשים עבורי הם לא על הפרעות והפוגרומים אלא על היחס שחוו הקורבנות של הפרעות שלא "עמדו במבחן" והמירו את דתם, אף לאחר תום הפרעות בקשו לחזור ליהודות. וזה מצד של "האחים".
(אותו רושם היה לי גם כאשר קראתי על תופעת ההתאבדות).