האגדות החדשות מאת טיגריסה

לפני הרבה-הרבה שנים היו בעולם שלנו רק אלפים. אף באו אלפים האיובים והתחילו להילחם אחד בשני. והאלפים איבדו את הכנפיים שלהם והפכו לבני אנוש.
אף עד עתה יש אלפים בעולם - לאירקה*  יש כנפיים, היא - האלף האמיתי. גם לנו יש כנפים אף הם לא נראים לעין (C) טיגריסה

* הידידה שלי

מרתון החיות

היום היה יום של חיות בורחות - אצל השכנים ברחה הכלבה (למדה לטפס על הקיר שמסביב לגינה שלהם ומשם לקפוץ החוצה).  בעלי פגש אותה במדרגות המובילות לכניסה לבניין - התקשר לבעליה (לא נעים אם משהו יתקשר לפקח הערייה שכלב מסתובב ברחוב). אחר כך ניסה לתפוס אותה אף כבר נעלמה). בערב ראיתי את בעליה חוזרים הביתה. שאלתי אם מצאוה. אמרו שכן, ושכבר רנו לה רצועה - לקשור כאשר הם לא בבית.

והערב ברח החתול שלנו - כאשר בעלי וביתי התכוונו לצאת לטייל ופתחו את הדלת שבכניסה לדירה הוא גם התחיל קצת לבלות. אף למעשה הוא פחדן. מתחבא איפהשהו בסביבה וכאשר מוצאים אותו עושה פרצוף חמוץ - אתם לא חפשתם אותי כראוי! ואני נבהלתי!

הבהמה בצורת אדם שלנו :)

ומה לעשות עם החתול - גם לקשור ברצועה?

הראתי הערב לביתי את החולצות שרכשתי אתמול

- טיגריסה תראי מה רכשתי לי לכבוד יום ההולדת שלי.
- מה? מה? זה בשבילי?
- מה פתאום! זה גדול מדי בשבלך...
- אף חשבתי שזה לי לעתיד לבוא

קשה להיות יהודי

נורא התעייפתי מן החגיגות (אפילו נאנחתי כאשר התברר שהאורחים שהיו אמורים לבוא הערב לא מגיעים...).
טוב עוד יומיים...

ומה שאני כבר לא מסוגלת להבין - איך הייתי יכולה לחגוג את הפסח בחו"ל - יומיים כל יום טוב, וסדר פעמיים!
אכן, הייתי צעירה :)

שו"ת פוסטקרוסינג

כבר מספר שנים אני משתתפת בפרויקט פוסטקרוסינג - החלפת גלויות בין חברי הפרויקט מכל רחבי העולם.
לפני זמן מה במוזיון ישראל רכשתי חבילת גלויות במיוחד למטרות הפרויקט. ובין יתר הגלויות יש שם צילום של לוח "שיוותי" מאוסף המוזיאון.
ה"שיוויתי" שלי - זה לוח שעליו כתוב הפסוק מספר תהילים, ובו השם המפורש באותיות גדולות, ומסביבו פסוקים של מזמור ס"ז בתהילים (בעצם זאת פחות או יותר הסיגנון של הלוחות מסוג זה).
פתעום חשבתי האם אני יכולה לשלוח את הגליוה - אין לי מושג איך יתנהגו בה, האם יזרקו אותה לפח... (הרי צריך להתנהג בזהירות ובכבוד ולא להשמיד כל מסמך שרשום בו אחד משמותיו של האל).

שאלתי את הרב גוגל.
בויקי כתוב שלפי בעל שערי תשובה (הרב חיים מרדכי מרגליות מדובנו) ב"שיוויתי" התלויים על קיר בית הכנסת אין בעיה שיתנהגו בהם כראוי.
אז אני מניחה שעל אחת כמה וכמה בגלויות.

Weather Report, or עבדים היינו...

לקראת החג שטפנו גם את החולונות.
נוווו... סופת חול כבר עברה. מחכים לגשם
:)

צרות מצריים (sic!) - לארח הסדר ביתי התחילה לצייר

חושך

כינים
(היו כל כך הרבה שלא רואים את השמיים)

ערוב

לוח הזמן העברי

הבית כשר לפסח. לאוכלי קיטניות בלבד :)

פסח כשר ושמח לכולנו ולכל עם ישראל!

Home Alone

בעלי וביתי נסעו לבקר אצל סבתא וסבא ויחזרו מחר לקראת הערב.
ואני. עד 22 הייתי בלימודים, חזרתי הביתה לקראת 23. סיימתי לנקות את המקרר שלנו. עכשיו אלי לסיים חלק מן הפרויקט (בקשו לעשות את זה דחוף). טוב שהתבטלה הפגישה שהייתה אמורה להתקיים מחר בבוקר (אף להגיד את המאת - חבל שהתבטלה!). אף גם מחר במשך היום יש לי מה לעשות.
אז מה בצע שאני לבד הלילה?!

אתמול הלכנו עם ביתי ל"מפצח האגוזים" (במסגרת פסטיבל ירושלים לאומנויות)

בתערוכה
במרכז ז'ראר בכר בירושלים

בהפסקה הסתובבנו בלובי ובין היותר צפינו בתערוכת ציורים על הקירות.
- אמא! את חייבת לראות את התמונה - היא  בטח תמצא חן בעינייך! - אמרה טיגריסה.

בטח שהיא צדקה :)


על הערב ספרה לאבא את העיקר:
- בהפסקה ישבנו בפואיה ואכלתי עוגיות, ואחר כך הלכנו לזלול שווארמה!

גם זה היה נכון :)

מעשה בגבירה והחמוס

ביתי עם הגיבורים הליריים שלה

האגדה החדשה מקרקוב
מאת ביתי
 
 מעשה בגבירה עם החמוס
היה הייתה ילדה קטנה. ולילדה היו אמא וחמוס.
החמוס ברח. אמא הלכה לבית עולמה. והילדה עשתה לזכרם פסל - הגבירה עם החמוס. אחר כך הפסל קם לתחייה. ולילדה שוב היו אמא והחמוס. אף אחר כך הכל הסתבך.

*******

לא רצינו לספר לביתי שבקרקוב יש פסל של דרקון (קודם כל - עם חלילה החופשה תיבטל, או הפסל יהיה בגור לשיפוצים, ואף שיהיה לה הפתעה).

אף סבתא גילתה את הסוד הנורא. אז קראנו את האגדה על הדרקון מוואבל, וביום הראשון של היותנו בקרקוב הלכנו "לצוד" את הדרקון.

מהדרקון ביתי לא התרשמה, אפילו נבהלה קצת כאשר הוא פלט אש.

אף במרכז המידע של הוואבל (המצודה) עומד הפסל של הגבירה עם החמוס - וזה עשה לטיגריסה את היום.

וכל פעם שהיינו בוואבל היינו מבקרים אצל הפסל.

ואף לקראת סוף החופשה ביתי היציאה את הסיפור.