נוהג של פעם

יש לנו כמה ספרי ילדים שבהם מסופר על ילדים שהולכים לגן. לבד, ללא ליוי מבוגרים.
לדוגמא, מתן של רינת הופר (שבלול בצנצנת), או יובל המבולבל של מרים רות:
יובל רץ לגן מהר מהר. עם כובע כזה הוא לא יאחר...

(אמא וסבתא, שהביאה את הכובע החדש, נשארות בבית).

ומי עכשיו נותן לילדים ללכת לגן לבד?
מעניין, ממתי השתנה הדבר.