פיית המרציפן

ראינו היום את ההצגה של התיאטרון הקרון (בירושלים).
המליצה עליו אמא של ילד שהולך יחד עם טיגריסה לחוג אנימציה.
כבר הלכנו פעם לתיאטרון, אף זה לא היה כל כך מוצלח - במקום ההצגה הייתה שעת סיפור. הפורמט לא היה מובן מן התיאור של המופע באתר התיאטרון. וטיגריסה חיכתה להצגה...
טוב. החלטנו שנתן להם עוד צ'אנס :)

 כולנו נהננו - הילדים וההורים גם יחד.
יש רק דבר אחד בהצגה שלא התחברתי אליו - שהמקום הכי נפלא בעולם הוא גן הממתקים. אף זה בטל בשישים אם נעשה חשבון נפש על כל ההצגה.
נעקוב לאחר ההצגות האחרות בתיאטרון. במיוחד שבאופרה לילדים בתל-אביב השנה אין לדעתנו הצגות מתאימות לטיגריסה. ואנו עוד לא בטוחים שרוצים לחזור לאלה שכבר ראינו (אף על פי שנהננו אז גם).

ועכשיו אני ובעלי מחכים כבר למוצא"ש הקרובה  - בסינמטק מבטיחים לשדר את זמרים-האמנים מנירנברג של ואגנר.
ובינתיים אין פוצין פה! תחושה מעורבת :)